באופן טבעי, בני זוג המעוניינים להתגרש מבקשים להבין מהו סכום כלכלת הילדים, או בשמו הרווח- תשלומי המזונות, שייקבע עבור ילדיהם, בין אם מדובר בילד אחד, שני ילדים, שלושה ילדים וכן הלאה. הבנת המורכבות של נושא גובה תשלום המזונות יכולה להיות משימה מאתגרת עבור שני ההורים, וחשובה במיוחד כאשר מדובר במשפחה עם מספר ילדים, שכן נכון להיום אין כללים מדויקים ומחייבים בנושא, כפי שנסביר להלן.
במאמר זה נסקור בתמצית את נושא תשלומי המזונות בישראל, כמו גם הגורמים המשפיעים על גובה תשלום המזונות, ונראה איך הורים המעוניינים להתגרש יכולים לנסות להבין מה יהיה סדר הגודל של סכום המזונות שייקבע במקרה שלהם.
מה זה בעצם מזונות ילדים?
מזונות ילדים הם תשלום כספי המושת על הורה עבור הוצאות המחייה של ילדיו, לאחר גירושין או פרידה (או במקרה אחר בו ההורים חיים בנפרד).
איך מחשבים את גובה תשלום המזונות בהליך משפטי? נתחיל מהסוף – באופן עקרוני ניתן לומר כי במדינת ישראל אין בשלב זה נוסחה רשמית מדויקת ומחייבת בנושא גובה המזונות.
כפי שסקרנו במאמרים קודמים, בני זוג יכולים להתגרש בהליך גישור מהיר, יעיל ומכבד, או מנגד כאשר אין ביניהם היתכנות או רצון להסכמות- באמצעות תביעות המתנהלות ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
אמרה ידועה בהקשר של גובה המזונות היא שאם נגיש בקשה לקביעת מזונות לעשרה בתי משפט שונים (תיאורטית כמובן…), נקבל עשרה סכומים שונים. אם נפנה גם לבתי הדין הרבניים, סביר להניח כי נקבל ככל הנראה עוד עשר תשובות נוספות.
הסיבות להיעדר האחידות ולאפשרויות השונות לגובה המזונות שייפסקו בהליך שיפוטי (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) מגוונות וקשורות לגורמים ופרמטרים שונים, ביניהם:
- ההבדל בין הדין הדתי לבין הדין האזרחי ביחס לחובת האב וההורים בנשיאה בהוצאות ילדיהם, ובהתאם הבדלים בפסיקות בין בתי הדין הרבניים לבין בית המשפט לענייני משפחה;
- הבדלים הקשורים לגילאי הילדים- עד גיל 6, מגיל 6 ועד 18, לאחר גיל 18;
- חלוקה בין צרכים הנחשבים הכרחיים, כגון מזון, ביגוד, מגורים וחינוך, לבין הוצאות שאינן הכרחיות, כמו חוגים, בילויים, טיולים, מתנות וכדו';
- חלוקת זמני השהות עם הילדים בין ההורים (מה שנקרא בעבר "משמורת") ויחס החלוקה ביניהם;
- ההכנסות שיש לכל אחד מההורים- הכוללות הן את ההכנסות הקיימות והן את פוטנציאל ההכנסות, וכן ההכנסה הפנויה של כל אחד מהם (הכנסת ההורה בניכוי הוצאות מסוימות), כמו גם יחס ההכנסות ביניהם;
- הבדלים בסכומי המזונות שנפסקו על ידי בתי משפט באזורים גיאוגרפיים שונים (בערים בעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר נפסקו סכומים גבוהים יותר, בהלימה ליוקר המחיה באזור);
- התפתחויות שונות בפסיקה לאורך השנים, כמו לדוגמה הפסיקה בבע"מ 919/15 בנושא אפשרות לאי קביעת תשלומי מזונות כאשר ישנה חלוקת זמני שהות שווה ואין פערי הכנסות בין ההורים;
- צרכי הילדים והוצאותיהם כפי שיוכחו על ידי הצדדים במסגרת ההליך וכן הוצאות שאינן טעונות הוכחה;
- ועוד ועוד.
כפי שניתן לראות, מדובר בנושא מורכב ביותר הכולל רבדים שונים- חקיקה, פסיקה, ספרות, מומחים וכו', אשר מתעדכן תדיר בהתאם להתפתחויות, ונדון בימים אלה בפני הערכאות הגבוהות ביותר, הן במערכת בתי המשפט והן במערכת בתי הדין הרבניים.
גם מצד המחוקק נעשו ניסיונות להסדרת הנושא, כמו לדוגמה פרסום תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022, ואולם טרם קודם פתרון כלשהו אשר יוצר סטנדרט אחיד ומחייב לנושא גובה תשלומי המזונות.
אמרה ידועה בקרב עורכי הדין, הנכונה במיוחד ביחס לנושא המזונות, היא כי "אתה יודע איך אתה נכנס לבית המשפט, אך אינך יודע איך תצא ממנו…".
ומה כאשר מדובר במשפחה עם 3 ילדים?
כאשר מדובר במשפחה עם שלושה ילדים לדוגמה, קל לטעות ולהניח כי תשלום המזונות שייקבע עבור שלושה ילדים, יהיה אשר יהיה, הוא פי שלושה מהסכום שנקבע עבור ילד אחד. לדוגמה, אם נקבע תשלום מזונות לילד אחד בגובה 1,500 ₪ נראה הגיוני לצפות שהמזונות עבור שלושה ילדים יסתכמו ב- 4,500 ₪ . עם זאת, אין זה המצב שכן גם כאן – בפסיקות שונות שניתנו בנושא, בראשן הלכת ורד שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין משנת 2008, נקבע כי כאשר יש יותר מילד אחד אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים (דהיינו- החישוב אינו ליניארי אלא מצרפי פוחת), שכן ההוצאה עבור כל ילד מבין השלושה פחותה ביחס להוצאה עבור ילד אחד משום שחלק מההוצאות משמשות עבור כל הילדים או חלקם. כדברי כב' השופט עמית בבע"מ 4407/12 – "פסיקת מזונות למספר ילדים אינה נעשית בדרך של מכפלת סכומי המינימום, וידועה האמרה נֵר לְאֶחָד – נֵר לְמֵָאה, או כי לצורך הכנת מרק לאחד יש צורך בחומרים רבים, אך על מנת להאכיל מספר נוסף של אנשים די להוסיף מים…". כידוע, רבים מצרכי הילדים, כגון הוצאות אחזקה ושירותים הקשורות למדור (לדוגמה: חשמל, מיזוג אוויר, גז, אינטרנט), עלויות דיור, ואפילו הוצאות פנאי שונות, כמעט אינם מושפעים מבחינת העלויות גם אם יש יותר ילדים בבית. צרכים משותפים אלו מביאים כאמור לכך שההוצאות אינן משולשות בהכרח בתוספת שני ילדים.
נכון להיום, ברשת האינטרנט ישנם מחשבוני מזונות ילדים שונים שנועדו לתת הערכה כדי לעזור להורים המעוניינים בכך להבין כיצד מחושבים מזונות ילדים בערכאות השיפוטיות באופן עקרוני, ואולם כאמור מדובר בהערכה בלבד ואין כל ודאות בנושא.
עד מתי משלמים מזונות ילדים?
תשלומי מזונות נמשכים בדרך כלל עד שהילד מגיע לגיל 18, ללא קשר למספר הילדים. לאחר שמלאו לילד 18, נהוג כי תשלומי המזונות יימשכו בשיעור מופחת, לרוב שליש מסכום המזונות שנקבע, עד שהילד יגיע לגיל 21 או לסיום שירות החובה הצבאי או השירות הלאומי.
עם השנים הלכו ורבו המקרים בהם התעוררו שאלות ביחס לתשלומי המזונות לאחר גיל 18 – לדוגמה: מה אם אחד הילדים יבחר להתנדב לשנת שירות? מה הדין במקרה בו הילד ימשיך ללימודי הנדסאי- כיתות י"ג-י"ד? מה לגבי ילד הלומד בפנימייה? ועוד ועוד. אף במקרים אלה ניתנו פסיקות שונות ואולם נכון לעתה הן אינן מחייבות ואינן מהוות קביעה גורפת אשר תחול בהכרח על כל מקרה דומה.
ומה לגבי תשלום המזונות בהליך גישור?
לעומת המצב המתואר ביחס לבתי המשפט ובתי הדין, הורים הבוחרים להתגרש באמצעות הליך גישור יכולים לקבוע כל סכום מזונות אשר מתאים לדעתם להם ולילדיהם בהלימה לעקרון העל של טובת הילדים, בהתאם להוצאות האמיתיות של הילדים, לרמת החיים בה מעוניינים ההורים עבור ילדיהם, ליכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, לרמת הפיתוח וההשקעה הכלכלית בילדים אשר ההורים רואים לנכון ובקיצור- לפי מה שההורים חושבים שנכון עבור משפחתם (!), ולא לפי חקיקה ישנה, פסיקה כזו או אחרת משנות ה-80, תקדימים משפטיים ממקרים אחרים או "נוהג מקובל", שממילא לא מובילים לוודאות ביחס לקביעה השיפוטית לגבי גובה המזונות.
בחדר הגישור אין משמעות לכך שבית הדין הרבני בעיר X קבע מזונות בגובה 1,500 ₪ לילד במקרה מסוים או שבית המשפט לענייני משפחה בעיר Y קבע מזונות בגובה 2,200 ₪ לילד במקרה אחר, שכן בהליך הגישור ההורים הם שכותבים את "פסק הדין" שלהם – הוא הסכם הגירושין, עבור עצמם, והם אלה שנוטלים את המושכות ומגיעים להסכמות הנכונות להם. יש בכך גם הרבה היגיון שכן למעשה, מה זה משנה למשפחה מסוימת שכך נפסק ביחס למשפחה אחרת, בעיר אחרת, לפני X שנים? הרי לכל משפחה ולכל ילד ההוצאות שלהם, כל משפחה וההכנסות שלה, כל משפחה והשקפת עולמה. ואם לדוגמה הגורם השיפוטי יחליט כי גובה המזונות "הנכון" במקרה שלהם הוא 2,200 ₪ לילד כאשר להורה המשלם אין יכולת כלכלית לעמוד בכך, או לחלופין יפסוק 850 ₪ לילד כאשר הדבר מותיר את ההורה לו משולמים המזונות ללא יכולת כלכלית לגמור את החודש, מה עשינו בכך?
בהליך הגישור המטרה היא להגיע להסכמות המבוססות על הצרכים של הילדים והיכולות האמיתיות של ההורים אשר יאפשרו לשני ההורים לקיים בתים בטוחים, יציבים ומאפשרים המספקים את צרכי הילדים.
בהליך גישור מכבד, יעיל וממוקד צרכים נסייע לכם להגיע להסכמות הנכונות לכם ביחס לתשלומי המזונות וכלכלת הילדים לפי מה שנכון לכם ולמשפחתכם באופן אישי ותוך יצירת ודאות, ביטחון ויציבות – בהסכמות משותפות של שני ההורים ובהתאם לטובת הילדים.
סיכום
במאמר זה סקרנו את נושא מזונות ילדים במדינת ישראל והמורכבות הרבה המאפיינת אותו. ראינו כי סכום המזונות בערכאות השיפוטיות תלוי בגורמים רבים ומשתנה בהתאם לסוג הערכאה שדנה בתביעות, למיקום גיאוגרפי, תקדימים משפטיים ועוד ועוד, כמו גם מספר הילדים, צרכי הילדים המוכחים, המצב הכלכלי של ההורים ויחס ההכנסות שלהם וחלוקת זמני השהות. ראינו כי בעוד שבעת הזו אין נוסחה מדויקת ומחייבת לחישוב תשלומי מזונות הילדים כפי שייקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין, בהליך גישור ההורים הם שקובעים מהו סכום המזונות המתאים עבור ילדיהם, בהתאם להוצאות האמיתיות של התא המשפחתי, לצרכי הילדים, לרצונות וליכולותיהם של שני ההורים ובהלימה לעקרון העל של טובת הילדים– במטרה להגיע להסכמות יציבות ובנות קיימא המשקפות את טובת הילדים וההורים באופן המדויק ביותר והמתאים עבור בני המשפחה.
לקבלת פרטים נוספים ולתיאום פגישת הכרות
שתעשה לכם סדר ותחסוך לכם הרבה כסף, זמן ואנרגיות
השאירו פרטים כאן למטה ונחזור אליכם בהקדם
