שאלת חישוב מזונות היא שאלה רגישה וחשובה מאוד, המעניינת הורים רבים הנמצאים לפני הליך פרידה או גירושין. נושא כלכלת הילדים בתקופה שאחרי הפרידה, הכולל את מימון הוצאות הילדים (הוצאות הכרחיות ושאינן הכרחיות, תלויות שהות ושאינן תלויות שהות) הוא אחד משלושת הנושאים המרכזיים שיש להסדיר במסגרת פרידת ההורים, ונקרא בשם הרווח "מזונות ילדים". 

חשוב לדעת כי נכון להיום במדינת ישראל אין "מחשבון מזונות" קבוע רשמי כזה או אחר, וכי סכום המזונות מורכב ממספר פרמטרים, כפי שניתן לקרוא בהרחבה במאמר שלנו בנושא.

עקרונית, כיום ישנן 3 אפשרויות לקביעת דמי המזונות:

• הסכם גירושין במסגרת הליך גישור בו ההורים מגיעים ביחד, בסיוע מגשר/ת, להסכמות אודות תנאי הסכם הגירושין שלהם, אשר מאושר ומקבל תוקף של פסק דין
• פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, לאחר הגשת תביעה לקביעת מזונות וניהול הליך משפטי 
• פסק דין של בית הדין הרבני, לאחר הגשת תביעה לקביעת מזונות וניהול הליך משפטי 

בעוד שבעבר חלוקת זמני השהות הייתה לרוב לא שוויונית, בתקופה בה אנחנו חיים כיום המגמה לרוב היא כי ההורים חולקים את זמני השהות עם הילדים באופן כמעט שווה או שווה, כך שהילדים שוהים עם שני ההורים פרקי זמן משמעותיים ולא עם הורה אחד בלבד רוב ימות השבוע. כתוצאה מכך, הן הילדים והן ההורים נהנים מנוכחות, מעורבות וקשר משמעותי, גם במצב בו משפחה אינה מתגוררת יותר בבית אחד.

בעקבות שינויים אלה והתפתחויות שחלו בשדה המשפטי ובשדה המחקרי בכל הנוגע להבנת החשיבות של שהות משמעותית של הילדים עם שני ההורים, התקבלו החלטות מהפכניות גם בפסיקה של בתי המשפט בנושא זה בפרט, ובראייה הכוללת של נושא המזונות בכלל, כפי שנסביר.

החוק במדינת ישראל קובע בענייני מעמד אישי כי הדין החל על אדם הוא הדין הדתי האישי שלו. על פי ההלכה היהודית ישנה חובה על האב לזון את ילדיו ולכלכלם (כאשר ישנה הפרדה בין הוצאות הכרחיות ללא הכרחיות, ומשמעות לגילאי הילדים). כתוצאה מכך, גם במקרים של חלוקת זמני שהות שווה או כמעט שווה בין הורים, הוטל על האב לשלם לאם מזונות מלאים עבור כלכלת הילדים וכך למעשה נוצר מצב בו האב נושא בנטל כלכלי כפול: מצד אחד הוא נדרש להעביר לאם ילדיו סכום מזונות מדי חודש, ומצד שני הוא נדרש לשלם את מלוא ההוצאות של ילדיו כאשר הם נמצאים בביתו ובמחיצתו, כך שלמעשה הוא נושא בהוצאות הכלכלה של הילדים גם עבור הזמנים בהם הם בביתו וגם עבור הזמנים בהם הם שוהים בבית האם. 

בפסיקה שהלכה והתפתחה עם השנים בבתי המשפט לענייני משפחה, ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, נעשו ניסיונות להסדרת נושא זה במטרה להביא לאיזון מסוים, ששיאם בפסיקה הידועה של ביהמ"ש העליון בתיק בע"מ 919/15 אשר קבעה כי במקרים בהם ישנה חלוקת זמני שהות שווה בין ההורים, הכנסות שוות של ההורים וגיל הילדים הוא מעל 6 – ייתכן כי לא יהיה חיוב בדמי מזונות. יצוין כי קביעת המזונות נעשית בכל מקרה לגופו, וכי הלכה זו אינה מחייבת את בתי הדין הרבניים ואף בעת זו הנושא עדיין נדון בערכאות השיפוטיות השונות. 

לסיכומו של דבר, כפי שהסברנו בהתחלה, כיום אין בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים סכום או נוסחה קבועים מחייבים  "מראש" לנושא של חישוב המזונות, וכל מקרה של חישוב מזונות נעשה  לפי תקדימים משפטיים וכן התנאים והמאפיינים של ההורים וצרכי הילדים – בהתייחס בעיקר לחלוקת זמני השהות והיחס ביניהם, הכנסות ההורים והיחס ביניהן וגילאי הילדים.